Avodah Zarah 11

Kapitel 11

א אלא למ"ד טריפה יולדת מאי איכא למימר אמר קרא אתך בדומין לך ודלמא נח גופיה טריפה הוה תמים כתיב ביה

1 wie ist es aber nach demjenigen zu erklären, welcher sagt, das Totverletzte könne wohl gebären!? — Die Schrift sagt: mit dir, die dir gleichen. — Vielleicht war Noaḥ selbst ein Totverletzter!? — Von ihm heißt es vollständig. —

ב ודלמא תמים בדרכיו היה צדיק כתיב ביה

2 Vielleicht vollständig in seinem Wandel!? — Diesbezüglich heißt es von ihm Frommer. —

ג דלמא תמים בדרכיו צדיק במעשיו הוה לא ס"ד דנח גופיה טריפה הואי דאי ס"ד דנח טריפה הוה א"ל רחמנא כוותך עייל שלמין לא תעייל

3 Vielleicht vollständig in seinem Wandel und fromm in seinen Handlungen!? — Es ist nicht anzunehmen, daß Noaḥ ein Totverletzter war; wieso würde, wenn man sagen wollte, Noaḥ war totverletzt, der Allbarmherzige zu ihm gesagt haben, daß er nur solche aufnehme, die ihm gleichen, unverletzte aber nicht!? —

ד והשתא דנפקא ליה מאתך לחיות זרע ל"ל אי מאתך הוה אמינא לצוותא בעלמא ואפילו זקן ואפילו סריס כתב רחמנא זרע

4 Wozu sind nun, wo du dies aus [den Worten] mit dir folgerst, [die Worte] Nachkommen zu erhalten nötig!? Hieße es nur mit dir, so könnte man glauben, nur zur Gesellschaft, jedoch auch alte und kastrierte, daher schrieb der Allbarmherzige: Nachkommen zu erhalten.

ה איבעיא להו שלשה ימים הן ואידיהן או דלמא הן בלא אידיהן

5 Sie fragten: Drei Tage einschließlich ihres Festtages selbst, oder ausschließlich ihres Festtages? —

ו ת"ש ר' ישמעאל אומר שלשה לפניהם ושלשה לאחריהן אסור אי ס"ד הן ואידיהן רבי ישמעאל יום אידיהן חשיב להו מעיקרא וחשיב להו לבסוף

6 Komm und höre: R. Jišma͑él sagte, es sei drei [Tage] vorher und drei nachher verboten. Wenn man nun sagen wollte, einschließlich ihres Festtages selbst, so zählt ja R. Jišma͑él die Festtage zu den vorangehenden und zu den folgenden!? —

ז איידי דתנא שלשה לפניהם תנא נמי שלשה לאחריהם

7 Da es drei vorher heißt, so heißt es auch drei nachher. —

ח ת"ש דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל יום א' לדברי רבי ישמעאל לעולם אסור ואי ס"ד הן ואידיהן האיכא ארבעה וחמשה דשרי

8 Komm und höre: R. Taḥlipha b. Evdämi sagte im Namen Šemuéls, daß es nach R. Jišma͑él mit den Nazarenern immer verboten sei. Wenn man nun sagen wollte, einschließlich ihres Festtages selbst, so ist es ja am Mittwoch und am Donnerstag erlaubt!? —

ט אליבא דרבי ישמעאל לא קמבעיא לי דהן בלא אידיהן כי קא מבעיא לי אליבא דרבנן מאי

9 Nach R. Jišma͑él ist es entschieden, daß es ausschließlich ihres Festtages selbst zu verstehen sei, fraglich ist es mir nur, wie es nach den Rabbanan zu verstehen sei.

י אמר רבינא ת"ש ואלו הן אידיהן של עובדי כוכבים קלנדא סטרונייא וקרטסים ואמר רב חנין בר רבא קלנדא ח' ימים אחר תקופה סטרונייא שמונה ימים לפני תקופה וסימנך (תהלים קלט, ה) אחור וקדם צרתני

10 Rabina erwiderte: Komm und höre: Folgende sind die Feste der Nichtjuden: die Kalenden, die Saturnalien und der Siegestag, und hierzu sagte R. Ḥanin b. Raba, die Kalenden währen acht Tage nach dem Wendepunkte und die Saturnalien acht Tage vor dem Wendepunkte; als Merkzeichen diene [der Schriftvers:] hinten und vorn hast du mich umschlossen.

יא ואי סלקא דעתך הן ואידיהן עשרה הוו תנא כוליה קלנדא חד יומא הוא חשיב ליה

11 Wenn man nun sagen wollte, einschließlich ihrer Festtage selbst, so wären es ja zehn Tage!? — Der Autor zählt das ganze Kalendenfest als einen Tag.

יב אמר רב אשי ת"ש לפני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים ואי ס"ד הן ואידיהן ליתני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים

12 R. Aši erwiderte: Komm und höre: Drei Tage vor den Festen der Nichtjuden. Wenn man nun sagen wollte, einschließlich ihrer Festtage selbst, so sollte er doch lehren: drei Tage zur Zeit der Feste der Nichtjuden;

יג וכי תימא האי דקתני לפני אידיהן למעוטי לאחר אידיהן ליתני אידם של עובדי כוכבים ג' ימים לפניהם אלא ש"מ הן בלא אידיהן ש"מ

13 und wolltest du erwidern, er lehre deshalb: vor den Festen, um die Tage nachher auszuschließen, so sollte er doch lehren: drei Tage während der Feste der Nichtjuden, vorher!? Vielmehr ist zu schließen, ausschließlich ihrer Festtage selbst. Schließe hieraus.

יד איבעיא להו משום הרווחה או דלמא משום (ויקרא יט, יד) ולפני עור לא תתן מכשול

14 Sie fragten: Wegen des Gewinnes, oder weil man vor einem Blinden kein Hindernis legen darf? —

טו למאי נפקא מינה דאית ליה בהמה לדידיה אי אמרת משום הרווחה הא קא מרווח ליה אי אמרת משום עור לא תתן מכשול הא אית ליה לדידיה

15 In welcher Hinsicht ist dies von Bedeutung? — Wenn er selber ein Tier hat; sagst du, wegen des Gewinnes, so hat er ja einen Gewinn, sagst du aber, weil man vor einem Blinden kein Hindernis legen darf, so hat er ja selber eines. —

טז וכי אית ליה לא עבר משום עור לא תתן מכשול והתניא אמר רבי נתן

16 Übertritt man denn, wenn er selber eines hat, nicht das Verbot, vor einem Blinden kein Hindernis zu legen, es wird ja gelehrt: R. Nathan sagte:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel